איך בונים תקשורת טובה בגיל הזה?
התשובה לא פשוטה. למעשה זהו פזל של הרבה חלקים המתחברים יחד בתבונה ואהבה.
הצעד הראשון, כאמור, הוא תקשורת עם עצמנו.
בכל עת, נכון ורצוי לעצור בצידי הדרך. לעצור לרגע בין הכנת ארוחת ערב לעזרה בשיעורי הבית להסעה לחוגים ולשאול את עצמנו: מה בעצם הכי חשוב לנו? מה אנחנו רוצים להנחיל, ללמד, להעניק? מהן התוצאות שאם נגיע אליהן נוכל להגיד: עשינו יופי של עבודה, הצלחנו! מהם הקווים האדומים שלנו? על מה אנחנו מוכנים להיכנס למשא ומתן עם המתבגרים שלנו, מה יהרג ובל יעבור ועל מה "אין מה לדבר" ? הציבו "עוגנים" לתקשורת עם מתבגרים:
1.האמינו במתבגר שלכם ! האמונה,שהמתבגר שלכם "בסדר" עשויה להיות אמונה המגשימה את עצמה. המחשבות והאמונות שלנו משפיעות על התחושות הרגשות והעשייה שלנו (מעקרונות ה- NLP).
נהלו שיחה עם עצמכם, ביושרה: עד כמה אתם באמת מרוצים מהמתבגר שלכם, האם אתם מקבלים אותו באהבה גמורה ובלי שיפוטיות וביקורת?
קחו לעצמכם שבוע, בו תתנסו בחוויה חדשה, בשבוע זה, תהפכו את ילדיכם, כל אחד לחוד, לילדים הכי מושלמים בעולם.
איך הילדים שלי יהפכו למושלמים? פשוט. על ידי כך שתמקדו את תשומת הלב שלכם בדברים הטובים שבהם.
לאותם דברים שאתם תופסים כפחות מוצלחים, שלא מוצאים חן בעיניכם ומעוררים בכם דאגה - אל אלה, אל תקדישו תשומת לב כלל. אם תהיו מוכנים לתרגל את העניין הזה במשך שבוע או שבועיים, ההרגל החדש יתבסס ותתחילו לראות את ילדיכם הרבה יותר נפלאים.
וכאשר תתחילו לראות אותם ככה, יקרה משהו מופלא - הם באמת יהפכו לכאלה.
2.הקשיבו לפני שאתם מגיבים הקשבה מלאה ואמפאטית למה שיש להם לומר עשויה לשנות את ראייתכם, את תפיסתכם, את מעשיכם ואת עמדותיכם כלפיהם.
תנו להם לדבר, שאלו שאלות הבהרה על מנת לוודא שהבנתם אותם. הקשבה נטו ללא שיפוטיות, ללא יעוץ.
לעשות מאמץ לראות את האירוע מנקודת המבט שלהם. זו הזדמנות לשמש להם מודל להקשבה, איפוק וכבוד הדדי.
3. קיבעו חוקי חיים - הציבו גבולות! מתבגרים זקוקים לחוקי חיים ברורים ועקביים. אל תהססו להציב אותם. הגדירו קווים אדומים. אלו הם כללי התנהגות ותפקוד בסיסיים.
חישבו על חוקים שאפשר לחיות איתם לאורך זמן. החליטו מראש מהם הקווים האדומים שלכם, על מה כן תהיו מוכנים לנהל משא ומתן ועל מה תעמדו ולא תוותרו ויהי מה.
זו תקופה המזמינה הרבה נקודות מחלוקת. לכן אל תלחמו על דברים חסרי חשיבות וערך. שמרו את העימותים לנושאים המרכזיים באמת.
לנושאים הערכיים והחשובים לכם באמת. אל תתישו את עצמכם ואותם יחד איתכם - זו מלכודת שקשה לצאת ממנה.
4.היו נכונים להעביר אחריות עם הזמן, בצורה הדרגתית, על המתבגר ללמוד לקבל יותר ויותר החלטות בצורה עצמאית. היו נכונים לצמצם שליטתכם, להעביר אליו אחריות ולאפשר לו לקבל החלטות. זו הדרך ללמוד, להתפתח, לגדול. אי אפשר ללמד אחריות אלא על ידי נתינה של אחריות.
כך הם ילמדו כיצד להשתמש בה. בדרך זו הם ילמדו באופן טבעי לבחור ולקבל את האחריות לבחירות שלהם. היו מוכנים לקבל את הטעויות שלהם. זכרו! לזחול, לעמוד, ללכת או לדבר הם לא צלחו בניסיון הראשון. אלא שאז ידענו לחגוג כל התנסות, צילמנו והסרטנו .
5.לעודד ולהתמקד בחיובי מהו עידוד? כל דבר המעלה את הערך העצמי של המתבגר בעיני עצמו. כשאנו מצליחים לעודד אנו רואים כיצד קומתו מזדקפת וחיוך עולה על פניו. מתבגר מעודד יכול להרגיש "אני בסדר" ," יש לי מקום וערך". עם הרגשה כזו הוא מוכן להתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים בפניו עם יותר חופש, יותר בטחון, יותר אומץ.
6.קבעו סדר שבועי וסדר יומי ברור וספציפי שבו עם המתבגר שלכם אחת לשבוע, הקשיבו מה קרה השבוע. תנו את המשוב שלכם על מה שקרה. התחילו עם החיובי, עברו לטעון שיפור וסיימו בתכנון משותף של השבוע הקרוב. שתפו אותו בסדר השבוע שלכם. שותפות הדדית בונה שייכות, בטחון וערך עצמי.
חשוב לשמור על זמנים קבועים לפעולות השגרתיות של קימה בבוקר, שיעורי בית, חברים והליכה לישון בימי הלימודים.
חשובות לא פחות התרומה והאחריות שלו כבוגר במשפחה. דרך עשייה ואחריות נבנית שייכות.
7.שמרו על המתבגרים מפני שגיאות בלתי הפיכות אם המתבגר עושה משהו שהוא מסוכן לעצמו או לאחרים ושתוצאותיו עלולות להיות הרסניות ומסוכנות לטווח ארוך - יש להתערב ללא היסוס!
אם ההתערבות קשה לכם, שתפו קרוב משפחה, חבר משפחה, איש אמון.
8.צמצמו את השיפוטיות שיפוטיות יוצרת התנגדות ולא מאפשרת תקשורת. שיפוטיות היא מתכון בטוח לפגיעה בביטחון עצמי וערך עצמי.
9.חברו את המתבגרים למשפחה המורחבת קשר עם המשפחה המורחבת חשוב למתבגר ומקל עליו את ההתמודדות בתקופה זו. הוא זקוק להיות מוקף באנשים המקבלים אותו, מכירים אותו מילדות, אהבים אותו ומקבלים אותו ללא תנאי. זהו קשר המעניק בטחון , שייכות, זהות ומשמעות.
10.אל תחששו להתייעץ ולשתף הורים אחרים או לבקש עזרה מקצועית הורות היא בכל שלב, ובמיוחד בגיל ההתבגרות, אחת המשימות המורכבות והמאתגרות.
נקודת מבט נוספת, מקצועית אובייקטיבית יכולה לסייע רבות. שיתוף הורים אחרים יכול לגלות לכם שהם מתמודדים עם אותם נושאים. שיחה ושיתוף לעיתים יכולים לעזור מאוד.
|