ד"ר עאדל ברבארה, מנהל 'המרכז הרפואי הדסה אופטימל להסרת משקפיים' של בית החולים הדסה בחיפה ויו"ר החוג לניתוחי רפרקציה (תיקון ראיה) של איגוד רופאי העיניים בישראל. מסביר ועונה על שאלות הנוגעות לניתוחים אלו מתוך אמונה כי מודעות לנושא תעודד יותר אנשים עם לקויות ראייה לבחון אפשרות זו כחלופה אפשרית לעזרים כמו משקפיים או עדשות מגע.

 
מהן הטכניקות לתיקון ראיה בלייזר?

שיוף של שטח הקרנית (שיוף שטחי)
טיפול הכולל ארבע טכניקות: PRK, LASEK , EPILASIK , וASA . הטיפול מבוצע על שטח הקרנית ללא חיתוך ובסופו מתקינים עדשת מגע זמנית אותה מסירים לאחר כ 3 ימים.

הסרת רקמה מעומק הקרנית (שיוף עמוק)
טיפול הכולל שתי טכניקות: LASIK ו-INTRALASIK. מבצעים מתלה בקרנית באמצעות להב חשמלית כמו בLASIK או באמצעות לייזר כמו femtosecond laser INTRALASIK)) ולאחר מכן מסירים את הרקמה מהקרנית באמצעות הלייזר ומחזירים את המתלה למקום ללא צורך בתפרים.

מהי מידת ההצלחה של הניתוח?
חשוב להדגיש כי המטרה בטיפול היא עצמאות ממשקפיים ואכן מרבית המטופלים נפרדים מהמשקפיים או עדשות המגע שהרכיבו קודם לכן. כדי למנוע אכזבות מיותרות אחד השלבים הראשונים והחשובים ביותר לפני הניתוח הוא תאום ציפיות ולכן המטופל מקבל הסבר מקיף מהרופא המנתח לגבי היתרונות והחסרונות של ההליך הרפואי כאשר הדגש הוא על העובדה כי השאיפה היא להקטין את הפרעות התשבורת למינימום האפשרי במטרה לשפר את חדות הראיה. יחד עם זאת, במספר קטן של מקרים יתכן ויהיה צורך במשקפיים לנהיגה בלילה, לראיה מרחוק או לקריאה אך זה לא הכלל.

מה האפקטיביות של הניתוח לאורך זמן?
מקורות האמונה הנפוצה כי ניתוח לייזר מחזיק רק מספר שנים טמונים בניתוחים הראשונים לתיקון ראיה בלייזר שנעשו בארץ לפני יותר מעשרים שנה. רופאי העיניים באותם הימים היו מחוייבים לומר למטופל, מבחינה מוסרית ואתית, כי קיימת אי ודאות לגבי איכות הראיה בטווח הארוך היות ובאותה תקופה היה מדובר בתהליך רפואי חדשני ועדיין לא היו מחקרים בנושא. חשוב לציין כי מאז נעשו לא מעט מחקרים המצביעים על כך כי בקרב מרבית המטופלים האפקטיביות של ניתוחים אלו מחזיקה זמן רב.

סטטיסטיקה
הסטטיסטיקה של הניתוחים החדשים בטכנולוגיות המתקדמות מצביעה על אחוזי תיקון קטנים של כ3% ואף נמוך מזה כאשר הדיוק בניתוח יורד ככל שהמספר עולה. כלומר, במספרים קטנים הדיוק גבוה מאד ואפשרות הנסיגה מהתוצאה שמקבלים אחרי הניתוח נמוכה מאד ואילו במספרים גבוהים מעל 7-8 דיופטר (יחידת המדידה של קוצר או רוחק הראיה והאסטיגמטיזם) עלול חלק מקוצר הראיה לחזור.

החלק שחוזר הוא בדרך כלל פרופורציונאלי לקוצר הראיה ממנו סבל המטופל לפני הניתוח. אדם שיש לו קוצר ראיה של 10- והקוצר ראיה שלו יורד ל1- או 2- מרגיש טוב עם השיפור המשמעותי בחדות הראייה וגם רואה טוב יותר מאדם שיש לו מספר 1- או 2- ושלא סבל מקוצר ראיה גבוה לפני כן.

ריחוק ראייה ונסיגה

במצבים של רוחק ראיה יש בדרך כלל נסיגה במשך השנים מהתיקון בשל העובדה כי לאחר גיל 40 העין נוטה 'לבנות' רוחק ראיה. במקרה זה מדובר על 1 מתוך 10 אנשים בקבוצת הגיל 20 עד 40, שהיא הקבוצה שבדרך כלל פונה לניתוחי לייזר, הסובל מתופעה זו. במקרה של צילינדר (אסטיגמטיזם) חוזר בדרך כלל רבע עד שליש מהצילנדר שתוקן, אך עובדה זו לרוב אינה פוגעת בעצמאות ממשקפיים.

סיבוכים קשים הפוגעים בראיה כתוצאה מניתוח לייזר הם נדירים מאד. אם מנתחים את האדם המתאים, בטכניקה המתאימה, סיכויי ההצלחה גבוהים וכמעט ואין סיבוכים בכלל. דוגמא לכך היא הטיפול בקוצר ראיה עד מספר 9- דיופטר בשיטת PRK ובשיטת LASEK אשר הציג איבוד של לא יותר משתי שורות בחדות הראיה המירבית באף מקרה (מדד של בטיחות הטיפול).

מסקנה
אין ספק כי ניתוחי הלייזר לתיקון הראייה בישראל הוכיחו את עצמם כהליך רפואי בטוח ומוצלח במשך יותר מעשרים שנה וההתקדמות הטכנולוגית בתחום מחזקת עוד יותר יתרונות אלו. בנוסף, תהליכי עבודה קפדניים כגון תיאום ציפיות מוקדם, אבחון נכון של המטופל והתאמת סוג הניתוח, מסייעים בהשגת תוצאות טובות ומביאים לשביעות רצון רבה יותר בקרב המטופלים.