חומרים אלרגנים נפוצים:
• קשקשים, ריר ושתן של חתולים (ולאו דווקא שערות החתול)
• לטקס שהוא חלבון הגומי (לדוגמה בכפפות) 
• עקיצת דבורים או צרעות   
• מזונות שונים, ביניהם חלב, ביצים, תירס ,אגוזים, תותים או בוטנים
• הפרשותיה של קרדית אבק הבית 
• אבקני פרחים 
• מתכות כמו הניקל, הקובלט והכרום 
• תרופות 
• תמרוקים וחומרים כימיים אחרים

אנשים בעלי נטייה לאלרגיה מייצרים סוג מסויים של חלבון בשם IgE ,  אשר נקשר אצל האדם האלרגי לחומר אלרגני כלשהו.

קישור זה גורם לשחרור מתווכים, שהם גורמי האלרגיה, שהחשוב והידוע בהם הוא היסטמין - מולקולה הגורמת להרחבת כלי דם וכיווץ שרירים חלקים בגוף.

חשיפה לאלרגן עלולה לגרום אצל מי שרגיש אליו לתופעות במערכות גוף שונות.

לדוגמה:
• קושי בנשימה ואף חנק כתוצאה מכיווץ שרירים והפרשות בדרכי הנשימה (התקף אסתמה)
• הרחבת כלי הדם וירידת לחץ הדם עד כדי הלם אנפילקטי ואובדן הכרה.
• נזלות, עיטושים ודלקות עיניים.
• כאב בטן, שלשול והקאות.
• פריחות מסוגים שונים
• דלקת עור אטופית ("אסתמה של העור").

ילדים

לילדים יש נטייה לפתח אלרגיות אפילו יותר מאשר למבוגרים. זה מתחיל  עוד בינקות, כאשר התינוק מקבל תחליפי מזון העלולים להכיל אלרגניים, או אפילו לקבל את המרכיבים האלרגניים דרך חלב האם.
אנשים אלרגים, רצוי שיסגלו אורח חיים תומך בריאות. יש להביא בחשבון, שישנם גורמים רבים העלולים להוות מכשול לריפוי, כמו תזונה דלה, היעדר פעילות גופנית, סביבת מגורים ועוד. כל אלה דורשים תשומת לב.

מה הפתרון
במילים אחרות,  שינוי תזונתי, הפגת מתחים באופן שמתאים למטופל, ופעילות גופנית כשגרה הם חיוניים לריפוי האלרגיה.
אחרי שעשינו את מה שביכולתנו, כדאי לתת את הדעת לעובדה מעניינת.
שני אנשים שונים שנחשפו לאותו אלרגן, יביעו את אופי האלרגיה שלהם בצורה שונה האחד מהשני. אצל האחד כמעט ולא נראה השפעה או רגישות, והגוף ידע להתמודד עם אותו אלרגן באופן טבעי, ואילו השני ידווח על גרד עז בעור עד הופעת שלפוחיות כתוצאה מחשיפה לאותו אלרגן.

מדוע יש הבדל ?

האם לא האלרגן הוא האחראי היחיד להופעת סימפטומים כגון נזלת, שיעול, גרד בעיניים, דלקת עיניים ועוד.. ? והאם כל אלרגיה בעיניים מתבטאת אצל כל אחד מאיתנו באופן זהה ?
אם כך, הנזלת, האדמומיות, הגירוי בעיניים, וכל שאר התופעות הן רק סימנים, רק סימפטומים.  הן לא הבעיה.

הבעיה מסתתרת במישור עמוק הרבה יותר, אלרגיה היא תגובתיות יתר.

כלומר, גם אם נסלק את מה שמעורר את המערכת שלנו היום, הרי שלא טיפלנו בנושא תגובתיות היתר.

הוא עדיין שם, ובמובן מסויים, "מחכה לנו בפינה". לכן, עלינו לטפל בסיבות השורש, ולנסות להבין מדוע בכלל הגעתי למצב שבו הגוף שלי מגיב ביתר?                                                                                                   
אפשר לנסות לחשוב האם אני מכיר את נושא תגובתיות היתר גם מתחומים אחרים בחיים שלי, לאו דווקא מבחינה פיסית? האם באופן כללי אני אדם שמגיב ביתר.

כלומר, בכדי לרפא אלרגיה, עלינו לא להחליש את האלרגן, אלא לטפל בנושא תגובתיות היתר.

הומהופאטיה קלאסית כדרך טיפול
הומיאופתיה קלאסית היא שיטת ריפוי הוליסטית. כאשר היא באה להתמודד עם אלרגיות, היא מביאה בחשבון את תכונותיו הייחודיות- הנפשיות והגופניות- של המטופל.
האיבחון ההומיאופתי כולל את:
א. איפיוני המחלה של האדם- באיזו עונות מתגברת האלרגיה? מתי וממה היא מוטבת? האם היא מוחרפת עם הקימה בבוקר, או אולי דווקא בשעות הערב? כיצד היא באה לידי ביטוי? נזלת? גירודים? פריחות? באיזו גיל היא התפרצה ומה קדם לה? האם היא מערבת את דרכי הנשימה ומתחלפת בהתקפי אסתמה?
ב. איפיון כולל ועמוק של האדם עצמו- קווי אופי, פחדים, העדפות מזון, איכות שינה ועוד.
בשלב האחרון, יתאים ההומיאופת רמדי הומיאופתית, המותאמת באופן אישי וספציפי למטופל. רמדי כזו, שנבחרה על פי אמות מידה אלה, תגרה את הגוף לרפא את עצמו, ולכן תהיה בעלת יכולת גם למנוע חולי נוסף בעתיד.

מוזמנים לוובינר: טיפול באלרגיות ב 2/1/12 הרשמה בלינק:

http://alergywebinar.mypages.co.il/pages/3656