קחו למשל...
הרשו לי להמשיל את הדברים, בואו נדבר על אוכל.
מה צריך לתת לילדים לאכול? ממתקים והמבורגר? או קינואה ויוגורט עזים?
לדעתי, גם וגם. ניתן להם לטעון מגוון מאכלים, טופו ונקניקיות, שוקולד וסלט כרוב. האחריות שלנו כהורים תהיה על המינון ועל האיכות.
רוצים המבורגר? בבקשה. אבל תאכלו קציצה שהוכנה מבשר משובח, בתנאים תברואתיים מתאימים ובבקשה תוסיפו יקרות טריים למנה.
רוצים ממתקים? תאכלו במידה ובחרו ממתק משובח של יצרן מוכר שמשתמש בצבעי מאכל טבעיים.
אותה גישה, אני מציעה לנקוט גם לגבי צריכת תרבות. קחו אותם גם לתיאטרון, גם למופעי מוסיקה, גם לאופרה וגם לפסטיגל. האחריות שלכם תהיה לברור עבורם את המופע שהוא הכי טוב לסוגו, כזה שמכבד אותם כצופים.
פסטיבל - מצוין אם כי לא מספיק
את "תקופת הפסטיבלים" המשפחתית שלנו אני זוכרת בחדווה.
מדובר במופעי ענק, רוויי פירוטכניקה, צלילים ואורות. מופעים גדולים מהחיים. אז נכון שהתכנים לא ברמה אחידה, אריק איינשטיין לצד "תיק מבוטיק".
גם כישורי השירה של האמנים משתנים, כוכבים לרגע שרים לצידה של מירי מסיקה המחוננת. אבל התוצאה הסופית מרהיבה ואם נקבל אותה כפשוטה, כמופע קליל ומהנה לחופשה, נוכל ליהנות מאד.
תפקידנו ההורי מתמצה בזה שלא "ניקח" את הילדים רק לפסטיבלים למיניהם. אלא נלך איתם גם למופעים ולהצגות מסוגים אחרים.
נחשוף אותם למוסיקה קלאסית, נצפה יחד במחזות קלאסיים. נכיר להם את התרבות הישראלית והעולמית. נחפש הצגות שייהנו גם אותנו וממש נבלה יחד.
"זמן איכות"
וכשאנו כבר יוצאים לבילוי "איכותי", גם אז אנו לא צריכים לבטל את דעתנו ולכרוע ברך בפני כל הפקה שכזו. כי יש גם קונצרטים משעממים, ואופרות גרועות. צריכה מתמשכת של תרבות מסוגים שונים תפתח את טעמנו התרבותי האישי, ותלמד אותנו לדרוש את האיכות האמיתית המגיעה לנו כצופים.
|