כל מחלוקת "רגילה" שהצדדים האוחזים בה לא מגיעים להסכמה יכולה להיפתר בהליך משפטי "רגיל" כזה או אחר.
יש פעמים בהם פרט מוצא את עצמו מול ארגון כלכלי או ציבורי כאשר הוא סבור שזכויותיו קופחו.
מערכת היחסים במצב כזה אינה מאוזנת. לארגון כח רב מול כל פרט ופרט בעוד שעיניינו הפעוט של הפרט יחד עם מעמדו כפרט בודד הופך את כוחו לבטל בשישים ובהתאמה יכולת המיקוח והעמידה על זכויות אפסית.
למשל בנושאי צרכנות, יכולה להיווצר מחלוקת בין חברה גדולה לבין צרכן בודד בגין סכומים פעוטים. אזי , עומד הצרכן בדילמה – מחד טיפול במחלוקת בכלים המשפטיים הרגילים ייתכן, אך אינו מצדיק את השקעת המשאבים. מאידך הזנחת הטיפול וויתור על זכותו מכעיסה, מקוממת ופוגעת לכאורה בזכות לגיטימית. כך נוצר סוג של כשל שוק משפטי ועימו הצורך באיזון.
וכאן מקומה של התובענה הייצוגית.
תולדות התובענות הייצוגיות.
במהלך השנים התפתחה בארץ פרטיקה של תובענות ייצוגיות באמצעות שימוש בסעיף מסויים מתקנות סדר הדין האזרחי
.ב- 2006 אמר המחוקק את דברו וחוקק חוק המסדיר את נושא התובענות הייצוגיות.
היום, האזרח הקטן, כשהוא מרגיש כי זכויותיו קופחו, יכול לעמוד מול חברות וגופים משפטיים ולתבוע בשם כל הקבוצה המקופחת.
הליך התובענה הייצוגית מעמיד אם כך בפני כל אחד ואחת מאיתנו את האפשרות לפנות לערכאות ולבקש לתבוע בשם קבוצה גדולה של אנשים אשר, כמו המבקש, נזקם קטן מכדי להצדיק הגשת תביעה אישית אך נזקם המצרפי יכול לעלות לכדי מיליונים רבים.
איזון בין קטן לגדול
חוק תובענות ייצוגיות הוא חוק צרכני ממדרגה ראשונה. האזרח הקטן יכול לעמוד כגדול מול גופי ענק ולקבל סעד עבורו ועבור קבוצה שמאפייני העניין שלו מול הגוף הנתבע דומים למאפייני עניין שבין כל אחד מפרטי הקבוצה לבין הגוף הנתבע ואגב כך , עבודת בתי המשפט מתייעלת שהרי דיון אחד חל על קבוצת תובעים גדולה מאוד.
אם כך, בידי האזרח הקטן עומד כלי חזק מאוד המכפיל את כוחו אלפי ואףו מאות אלפי מונים ומעמיד ארגונים גדולים בסכנה להיתבע בסכומים שיכולים אף לאיים על קיומם.
נדרש אם כך גם איזון בפן הזה ועל כן, קובע החוק תנאים להגשת תובענה ייצוגית. בהתקיים התנאים בלבד תאושר בקשה לדיון בתביעה כבתובענה ייצוגית וכך נוצרת מסננת אשר מאפשרת רק למקרים מתאימים להידון על דרך של תובענה ייצוגית.
התנאים להגשת תובענה ייצוגית
בין השאר החוק קובע כי יש לקבל אישור מבית המשפט כדי להגיש תובענה ייצוגית. האישור יינתן אך ורק לתובע שיעמוד בתנאים המנויים החוק וביניהם:
- כשירות התובע(על התובע להיות מסוגל לייצג קבוצה מאוד גדולה).
- תם ליבו של התובע (למנוע מצב בו תובעים מכשילים את הצד שכנגד במטרה לתבוע).
- סיכויי התביעה(עליהם להיות טובים).
- ייצוג - על בית המשפט להשתכנע כי עורך הדין שמייצג את התובע ואת הקבוצה הוא בעל מקצוע מיומן ומנוסה שמסוגל לייצג את עניין הקבוצה בצורה הולמת(שהרי הקבוצה לא בחרה את עורך הדין.).
- צריכה להיות קבוצת לקוחות שלה עניין משותף שראוי להידון באופן משותף ושזוהי הדרך היעילה ביותר לנהל את הדיון.
אז מה עושה מי שמרגיש נפגע וחושב שהוא רוצה למצות את זכותו?
לא כל נושא מתאים להידון כתובענה ייצוגית.
על אדם שמעוניין שעניינו יתברר על דרך של תובענה ייצוגית לפנות לעו"ד על מנת שיעריך אם מתקיימים התנאים להצלחת התובענה.
עורך הדין חוקר ואוסף את המידע הנדרש ומגבש עמדתו. אם עורך הדין סבור שהתובענה עונה על הדרישות בחוק ניתן להגיש בקשה לבית המשפט ובה הנימוקים לאישור התובענה כייצוגית.
הצד שכנגד מעמיד בד"כ משרד עורכי דין גדול ומנוסה מול התובע הייצוגי וקרב משפטי גדול ומורכב מתנהל על עצם היות העניין ראוי ונכון להתברר על דרך של תובענה ייצוגית.
אם בית המשפט משתכנע הרי שהתובענה תידון כייצוגית.מדובר בתהליך ארוך ומייגע ששכרו בצידו אך גם סיכונים טמונים בו.
אם הבקשה שתביעה תתברר כתובענה ייצוגית מאושרת והתובענה מתקבל, בית המשפט יפסוק שכר נכבד לעורך הדין שטרח ועשה במלאכת הוכחת התביעה. גם התובע יזכה לגמול מבית המשפט על השירות שעשה לציבור.
במידה ולא אושרה הבקשה לדון בתביעה כבתובענה ייצוגית, בית המשפט עלול לפסוק תשלום הוצאות לטובת הצד הנתבע (אם לא הוכחה התביעה, הצד הנתבע יכול להיות זכאי לשיפוי בגין ההוצאות שנגרמו לו כשהוטרח לשווא להליך משפטי).
ולסיכום:
המחוקק העמיד בידי הצרכן מכשיר נפלא למיצוי זכויותיו.
האזרח הקטן המרגיש נפגע וחושב שהוא רוצה ויכול לייצג את כל הקבוצה שנפגעה ביחד איתו יכול להילחם באמצעות עורך דינו בגופי ענק למען הצדק הפרטי שלו ולמען הצדק עבור כל הקבוצה.
על הצרכן להשתמש בזהירות בכלי העומד בידיו. בשימוש מוטעה ישלם הצרכן את החשבון.
בשימוש נכון ישיג צדק ובתוך כך גם יהנה מגמול ראוי.
|