ירושה בישראל
השאלה הנשאלת היא מה קורה עם העזבון במותו של אדם? זכות ההחלטה באשר לעזבון נתונה לאדם עצמו: זכותו להחליט למי יעביר את עזבונו במותו,
וגם - למי לא.
בניגוד למדינות אחרות, שבהן ילדיו של אדם יורשים חלק מעזבונו, בין אם הוריש להם ובין אם לאו - במדינת ישראל למוריש יש זכות מלאה להחליט שלא להוריש דבר לקרובי משפחתו ולבחור למי להוריש את כל רכושו (סייג עיקרי הוא גביית מזונות ילדים מן העזבון).
זה יכול להיות מטפל שטיפל בו בשנותיו האחרונות; מוסד שלמד בו בעבר והוא רוצה להיטיב עמו; בית חולים שטופל בו; ארגון המסייע לנזקקים וכל אפשרות אחרת.
עוד צריך לזכור, כי המוריש איננו מחוייב לדווח לאיש על החלטתו (לא ליורשים, ולא למי שהחליט שלא להוריש לו), והוא רשאי לשמור אותה בסוד.
הדרך לקבוע למי ילך העזבון היא באמצעות צוואה.
למה כדאי לערוך צוואה אצל עו"ד?
אף כי החוק קובע מספר דרכים תקפות לעריכת צוואה - הדרך המומלצת היא באמצעות פנייה לעורך דין.
הסיבה לכך היא שעריכת צוואה בפני רשות (נוטריון, שופט וכו') איננה מאפשרת למוריש להיוועץ בשופט או בנוטריון באשר לניסוח הצוואה והשלכותיה; עריכת צוואה בפני עדים שאיש מהם איננו עורך דין - עלולה גם היא להוביל לפגמים בניסוח; ואילו עריכת צוואה בכתב יד - אף היא דרך תקפה וחוקית - עלולה לעורר קושי הוכחתי בנוגע לנסיבות עריכתה.
במילים אחרות: יהיה קשר להוכיח שהמצווה לא היה תחת השפעה פסולה.
כיצד ניתן לערוך צוואה?
אפשר להכין צוואה בכתב יד, בנוכחות עדים, בע"פ. חשוב לזכור כי תוכן הצוואה איננו נמדד בשאלה אם הוא הגיוני, סביר, או מוסרי, אלא רק בשאלה אחת - האם הוא משקף את רצונו של המצווה.
אם התשובה חיובית - הצוואה תקוים (למעט במקרי קיצון. איש לא יקיים צוואה שבה מצווה המוריש להרוג אדם, למשל).
ומה קורה אם לא נערכה צוואה?
החוק קובע כללי ברירת מחדל, המסדירים את חלוקת העזבון במקרה שבו לא ערך המוריש צוואה, או שהיא נפסלה. כללים אלה מכונים "ירושה על פי דין", והם קובעים לא רק את אופן חלוקת העזבון, אלא גם סדרי עדיפויות בין קרובי המשפחה השונים של המוריש.
ואם אין צוואה ואין יורשים על פי דין?
במצב כזה הרכוש מועבר למדינה, והיא עושה בו שימוש בהתאם לשיקול דעתה.
מסקנה: אם אין לך קרובים - מומלץ בחום לעשות צוואה, ולהורות מה ייעשה ברכוש.
הצוואה שאדם מותיר אחריו יכולה לכלול גם תנאים מסוימים ביחס לרכוש, לניהולו או לחלוקתו, והשאיפה תהיה לקיים תנאים אלה ככל הניתן. בדרך זו יכול המוריש להבטיח שרצונו יבוא לידי ביטוי במלואו.
מה קורה שרכוש אחד מתחלק בין כמה יורשים?
כאשר העזבון איננו ניתן לחלוקה פשוטה, כמו למשל זכויות בדירה או כספים, ניתן למנות מנהל עזבון, שתפקידו לנהל את העזבון לשם חלוקתו.
מנהל העזבון יכול לקבל שכר מתוך כספי העזבון (אם לא מדובר בבן משפחה - לרוב הוא גם ידרוש שכר), והוא פועל לניהול העזבון עד חלוקתו.
לצערי, יש פה ושם עורכי דין שטובתם הם לנגד עינהם, וכשהם עורכים צוואה, הם נוהגים לכלול עצמם במסגרת הצוואה כמנהלי העיזבון. גם כאשר הדבר לא נחוץ, וזאת כדי להבטיח לעצמם הכנסה נאה מתוך העזבון. אין בכך כדי לפקפק בנחיצות עורך דין כמנהל עיזבון אבל חשוב, לפיכך, לבחון ולבדוק היטב אם יש צורך אמיתי במינוי מנהל עזבון.
ומה קורה אם המוריש מת עם חובות?
אם הותיר רכוש - ייפרעו הנושים מתוך הרכוש, ואם כבר חולק - ישאו היורשים בחובות, אך רק עד לגובה מה שקיבלו מן המוריש.
כלומר, היורשים לא ישלמו את חובות המוריש מכיסם, גם אם יש להם כסף רב. ואם לא הותיר המוריש רכוש אחריו - ייאלצו הנושים להתספק בנחמה שהחוב, כנראה, כבר לא יגדל יותר...
|