לי ואורה מחליטות לעשות מעשה, הן מתחפשות זו לזו, כל אחת מהן יוצאת לפגוש את ההורה שלא הכירה מימיה.
כיצד תסתיים ההרפתקה ש-לי ואורה יצרו לעצמן? האם ישובו וייפגשו אי פעם? האם יגלו הוריהן את מה שעשו?

אריך קסטנר, מגדולי סופרי הילדים בעולם, עשה אף הוא החלטה אמיצה וכתב ספר ילדים על נושא שהוא "ממש לא נושא לילדים" – גירושים.

 הספר התפרסם בשנת 1949, לפני יותר מ-60 שנה, ויצא לעולם שמרני, שאינו סובלני במיוחד לגירושים - בכלל, ולשיחות על גירושים עם ילדים - בפרט.
קסטנר עצמו הסביר את בחירתו בנושא במן משל האופייני לסגנונו הציני וההומוריסטי: "כשהיתה שירלי טמפל כבת שבע-שמונה, כבר התפרסם שמה בכל רחבי העולם, וחברות הסרטים הרוויחו בזכותה מיליוני דולרים. אך כשבקשה שירלי להיכנס להיכנס בלוית אמה לבית קולנוע כדי לצפות באחד מסרטיה, אסרו עליה את הכניסה, צעירה היתה מכדי לראות סרטים אלה. רק לשחק באותם סרטים מותר היה לה"

ולמתקשים להבין את ההקשר הוסיף קסטנר ביאור "רבים בעולם ההורים המתגרשים, ורבים הילדים הסובלים מזה! ומצד שני רב גם מספר הילדים הסובלים משום שהוריהם לא התגרשו! וכל זמן שמוטל על הילדים לסבול מסיבות אלו, כלום מן הצדק הוא שלא נדבר איתם על נושא זה בלשון נבונה ומובנת?"
וכמו שגירושים לא יצאו מהאופנה, כך גם ספרו של אריך קסטנר, נשאר רלוונטי מתמיד.

מדיטק והתיאטרון הארצי, שני תיאטראות ילדים מובילים בישראל, חברו יחד כדי להעלות את הסיפור לבמה. ההצגה זוכה להצלחה גדולה ולא בכדי. היא שומרת אמונים לסיפור המקורי ומביאה אותו לקהל בהפקה רגישה ומקצועית.

וכפי שאומרים בכירי המבקרים:
"הכבוד הרב שרחש קסטנר לילדים ביצירתו כולה, בא לידי ביטוי גם בהצגה החדשה ובכך מעלתה הגדולה... גירסה בימתית קולחת ובחירה נכונה של צוות השחקנים" נגה שביט – רז "הארץ"
"הצגה יפה, רגישה ומוקפדת, ששומרת על הצבע והריח של התקופה אבל מוציאה החוצה את הדרמה האנושית המרגשת באמצעות צוות מיומן של מעצבים ושחקנים" שי בר יעקב, "ידיעות אחרונות"