#systemdateshort#                                      

פורטל זכרון יעקב והסביבה  

צור קשר דף הבית אינדקס עסקים בלוגים מקצועיים כדאי לדעת ילדים ונוער אוכל וסטייל תרבות ואומנות גוף ונפש בילוי ותיירות  נדלן וסביבה

הרשמה לניוזלטר  |  הוספת עסק לאינדקס העסקים בחינם

 
בלוגים מקצועיים
אייל קימל - עורך דין
הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
14/08/2013
שיקול מכריע בשיקולים לעזוב מקום עבודה מחד, או לפטר עובד מאידך הוא נושא תשלום פיצויי הפיטורים. בהעדר הסדר לפי סעיף 14 חוששים עובדים רבים, בעיקר הללו שעובדים במקום עבודה שנים רבות, לסיים את יחסי העבודה מיוזמתם שכן בכך הם מוותרים בעצם על פיצויי פיטורים. מאידך בנסיבות דומות חוששים מעסיקים לפטר עובד לאחר מספר שנות העסקה, מתוך החשש שיאלצו לשלם פיצויי פיטורים גבוהים שיהיו לנטל על מצבו הכלכלי של העסק. הסדר מכח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מבקש להתמודד עם מצב זה בדיוק ולהוציא את העוקץ מחששם של שני הצדדים. החשש להתפטר מחד, והחשש לפטר מאידך.

מכח צו ההרחבה לפנסיה חובה על כלל המשק שנכנס לתוקפו ב- 2008, מחוייבים כל המעסיקים בישראל להפריש לעובדים הפרשות לפנסיה. הכוונה שעמדה מאחורי הדברים היתה להבטיח את הכנסתם של כלל העובדים בישראל לאחר פרישתם לגמלאות. כך הוחל למעשה ההסדר שהיה נהוג מכח הסכמים קיבוציים והסכמים אישיים אצל חלק מהעובדים בישראל, לכלל עובדי המשק. 

במאמר זה אתייחס למצב המשפטי הנוהג לאחר כניסתו לפועל של צו ההרחבה, כלומר, לעובדים שמועד תחילת עבודתם אצל המעסיק הנוכחי או האחרון שלהם חל לאחר כניסתו לתוקף של צו ההרחבה. כמו כן לא אתייחס במאמר לאותם מעסקים אשר מסיבות שונות ומשונות לא הפרישו את ההפרשות הסוציאליות המחויבות על פי חוק בצורה סדירה. שני הנושאים מעניינים ומצריכים מאמר נוסף בפני עצמם – וגם יומם יגיע.
 

Image courtesy of Stuart Miles/ FreeDigitalPhotos.net


כחלק מהוראות צו ההרחבה נכנס לתוקפו הסדר לפיו בנוסף להפרשות לקצבת פנסיה, מפריש המעסי ק מידי חודש 8.33% לטובת פיצויים. סכום הפיצויים מופרש אף הוא לקצבה. כך במהלך שנות העסקתם של העובדים נצברת מידי שנה משכורת חודשית אחת בקופת הפיצויים. סכום זה הינו חלק אינטגרלי מקרן הפנסיה של העובדים, ואולם בנסיבות שאפרט בהמשך ניתן למשוך אותו בסיום העסקתם של העובדים.
בהנחה ששכרם של עובדים עולה במהלך שנות העסקתם אצל המעסיק, נצבר בקופת הפיצויים סכום הנמוך מסכום שהיו מקבלים עובדים אילו פוטרו ממקום עבודתם בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מלאים (שהם משכורת אחרונה כפול מספר שנות ההעסקה). הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מתייחסות בדיוק להפרש זה שבין שני הסכומים.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע:

תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר.

בשפה פשוטה – עובדים ומעסיקים, יכולים להחליט במסגרת הסכם קיבוצי או הסכם אישי כי הכספים שנצברו בקופת הפיצויים יבוא במקום תשלום פיצויי פיטורים. כפועל יוצא מהסדר זה ומשינויים בתנאים של קופות הגמל והפנסיה התקבע הסדר המהווה פשרה בין העובדים והמעסיקים: במידה והמעסיק מפטר את העובד הוא ראשי לשחרר לעובד את כספי הפיצויים שנצברו בקופה בלבד ולא להשלים את ההפרש שבין כספי הפיצויים שהופרשו והפיצויים המלאים על פי חוק. העובד מצידו, מקבל את כספי הפיצויים שנצברו בקופה בין אם התפטר או פוטר, כך העובד אומנם מוותר על חלק מכספי הפיצויים במקרה שפוטר אבל מאידך זוכה בכספי הפיצויים גם במקרה של התפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים.
בפועל חילק הסדר זה את העובדים לשתי קבוצות: אלו שהגיעו להסכמה עם המעסיק (בהסכם אישי או בהסכם קיבוצי) על הסדר פיצויים לפי סעיף 14, ויקבלו פיצויי פיטורים בין אם התפטרו ובין אם לאו; ואלו שלא. האחרונים יקבלו פיצויי פיטורים מלאים רק במידה שפוטרו או התפטרו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

כספי הפיצויים שנצברו בקופה יכולים לשמש גם כחלק מקופת הגמל או הפנסיה לצורך תשלומי קצבת הפנסיה במועד הפרישה. לכן עובדים שלגביהם חל הסדר לפי סעיף 14 (בהסכם אישי או קיבוצי) רשאים להחליט האם בדעתם למשוך את כספי הפיצויים במידה שפוטרו או התפטרו, או להשאירם בקופה למועד מאוחר יותר או כחלק מקופת הגמל או הפנסיה שלהם. 

נשאלת השאלה מה דינם של כספי הפיצויים במקרה שבין העובד והמעסיק אין הסדר, בהסכם אישי או קיבוצי, לפי סעיף 14? במקרה כזה המחוקק קבע, בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, כי במידה וכספי הפיצויים הופרשו לקופה שהיא גם קופה לקצבה, המעביד אינו יכול למשוך בחזרה את כספי הפיצויים. מכאן שגם במקרה בו אין בין הצדדים הסדר לפי סעיף 14 המעסיק אינו יכול למשוך את כספי הפיצויים גם במקרים שבהם יחסי העבודה הסתיימו בנסיבות שאינן מצדיקות תשלום פיצויים, שכן המחוקק מייעד כספים אלו כחלק מהבטחון הסוציאלי של העובד למועד פרישתו. כספים אלו ישארו בקופה לשימוש העובד לאחר פרישתו כחלק מקצבת הפנסיה שלו. הדבר קיבל אף משנה תוקף צו ההרחבה לפנסיה חובה מ-2011.

אייל קימל – עורך דין
eyal@ke-law.co.il
www.ke-law.co.il

search