|
כשאני מפשפשת בזיכרוני אחר זיכרונות ילדות, חנוכה זכור לי כאחד החגים האהוב עליי ביותר. הוריי שעבדו נהגו לשלוח אותי לסבי וסבתי בחדרה. שם בבית הקטן עם החצר הגדולה העברתי את רוב החגים והחופשות שהיו לי מביה"ס. והזיכרון הטוב של חנוכה מריץ מול עיני תמונות כיצד סבתי ואני מדליקות נרות צבעוניים ומעמידות את החנוכייה על שולחן התפירה של סבתי שהיה צמוד לחלון. ומיד מתעורר באפי ריח הלביבות וטעמן המעולה שעדיין חקוקים בזיכרוני... ואלו זיכרונות של למעלה מ- 35 שנים, וגעגועים של 20 שנה.
כיום.... המצב שונה סבים סבתות רבים עדיין עובדים ולא פנויים לבייביסיטר ללא גבול בזמן החופשות (שאולי בעזרת שי פירון צפויות להתקצר), גם אלו שיצאו לפנסיה עסוקים מעל ומעבר בחייהם החדשים והקשר הבין-דורי בין הסבים לנכדים מקבל אופי אחר מהקשר שזכור לי בילדותי עם סבותיי. יחד עם זאת מחקר שנערך בויצ"ו (2012) מגלה מעורבות גבוהה של סבים וסבתות בחינוך וגידול הנכדים במיוחד עד גיל ביה"ס היסודי. על פי הסקר 70% מהסבים והסבתות מסייעים בגידול הנכדים באופן קבוע ורואים אותם לפחות פעם בשבוע. עם זאת, למעלה משליש מהסבים והסבתות חשים שלא מתחשבים מספיק בדעתם ולמעלה מרבע מגלים כי אצלם "לנכדים מותר הכל" – גם מה שההורים לא מרשים. מתוך הסקר עולה כי המעורבות הגבוהה בחיי הנכדים מביאה אתה גם חיכוכים - 53% מהסבים והסבתות בוחרים להעיר להורים כאשר הם עדים להתנהלות עם הנכדים שאינה נראית להם ומתערבים בענייני החינוך של נכדיהם (מתוך אתר ויצו). הטיפ שלי: סבים, סבתות אם רק תתאפקו מעט, תפנו להורים במרחק מהנכדים ותנסו בדרך של עידוד חשיבה סוגסטיבית חיובית למשל: "אני רואה שמאוד קשה לך עכשיו עם ההתנהגות של... אולי כדאי לנסות ל..." או "את/ה הרי יודע/ת להתמודד עם קשיים, אני בטוח/ה שאם תנסה/י....זה יעזור..." עם הזמן אתם תרגישו בשינוי. בהקשר הזה אני ממליצה לכם להיכנס לאתר של חלי ברק ולקרוא:
http://www.hebpsy.net/community.asp?id=93&cat=article&articleid=2618
באופן אישי אני מאוד מעריכה סבים סבתות שבוחרים לעצמם, על אף עיסוקיהם, יום קבוע בשבוע לבוא לפגוש את נכדיהם, ולא מחכים להזמנה מיוחדת מהילדים. בעיניי השיח שנוצר בין סב/תא לנכד/ה מעשיר את עולמם של השניים ותורם לחיזוק המרקם המשפחתי. יחד עם זאת בעבודתי אני שומעת לא אחת תלונות של סבים/ סבתות שנכדיהם אינם מתקשרים אליהם, במיוחד כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות. נכון הם צעירים, נכון להתקשר לסבא/ סבתא זו דרך להראות כבוד והערכה אבל זה לא הכול, השיח היום צריך להיות מושתת גם על תחומי ענין משותפים במיוחד כשהנכדים צעירים. תשאלו אותם מה הם קוראים, רואים, שומעים, נסו להקשיב אתם. שתפו אותם בחוויות איך היה זה בתקופתכם לגדול בלי כל השפע הטכנולוגי שעבורם הוא מובן מאליו. גייסו אותם לפרויקטים של תיעוד ההיסטוריה המשפחתית, תכנון טיול ועוד בקשו את עזרתם, חכו בסבלנות ואז בקשו שוב. כי הקשר האמיתי נוצר במקום שבו יש סבלנות חמלה ואהבה ללא תנאי.
ובלי להסיר אחריות, חלק ניכר מאיכות הקשר בין סבים לנכדים תלוי בקשר עם דור הביניים, קרי, הילדים-ההורים. על מנת שהקשר בין הסבים לנכדים יצליח, יתפתח ויטפח את הצדדים על הילד-ההורה לתת דוגמה אישית של התקשורת חיובית עם הסב והסבתא.
|